החלטה בתיק ע"מ 2873/09

כתב האישום מייחס לעורר עבירה של חברות ופעילות בארגון החמאס. על פי הנטען בכתב האישום, התגייס העורר לארגון החמאס בשנת 2005, נטל חלק בפעילות בעלת אופי אזרחי במסגרת ארגון זה במהלך 2005 ועד ראשית 2006, ובכלל זה בבחירות לרשות הפלסטינית שנערכו באותה תקופה. בנוסף, באוקטובר 2008 תלה העורר דגלים של החמאס בביתו.

ב"כ העורר טען כי אין ראיות המצביעות על פעילותו של העורר בארגון החמאס לאחר שנת 2006. הוא הוסיף כי תליית הדגלים בשנת 2008 הייתה בתוך ביתו, לרגל שחרור אחיו מהכלא, ומדובר בדגלים אותם השאיל מחבר ולאחר מכן החזירם. לטענת הסניגור העורר מסר בחקירתו בשב"כ באופן מפורש כי אינו פעיל יותר בארגון החמאס, אף שהוא תומך בו, וכי הפסיק את פעילותו בשנת 2006. הסניגור ציין כי לא ניתן לדרוש מהעורר שאינו בקיא בדקדוקים המשפטיים לבוא ולומר כי הפסיק את חברותו ולא רק את פעילותו, שכן מבחינתו המדובר בהיינו הך.

התביעה הצבאית טענה כי אין הצדקה לקבל את הערר, שכן בהתאם להלכת קוואסמה (עד"י 56/00), גם אם העורר הפסיק את פעילותו, עדיין יש לראותו כחבר בארגון, בייחוד לאור העובדה כי תלה דגלי חמאס בביתו לפני זמן לא רב.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי מהראיות הקיימות בתיק החקירה עולה כי פעילותו האחרונה של העורר במסגרת ארגון החמאס נפסקה בראשית שנת 2006. כך אף מציין העורר עצמו בחקירתו בשב"כ.

אף אין מחלוקת ממשית כי תליית הדגלים בביתו הייתה אגב שחרורו של אחי העורר מהכלא, ולא נעשתה במסגרת ארגון החמאס, הגם שהיא יכולה להצביע על הזדהות עם ארגון זה - דבר שהעורר אינו מסתיר.

לא מצאתי לנכון להכריע בשאלה האם מדבריו של העורר בחקירתו במשטרה ובשב"כ עולה כי הפסיק לא רק את פעילותו בארגון החמאס אלא גם את חברותו באותו ארגון, ודבר זה יש להותיר לידי הערכאה הדיונית. לפיכך, נקודת המוצא הינה כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

יחד עם זאת, אני סבור כי חלוף הזמן ממועד הפעילות האחרון, כמו גם אופייה של הפעילות בה השתתף בעבר, מלמדים כי המסוכנות הנובעת מהעורר אינה גבוהה, ויש בכך להשליך על האפשרות לחלופת מעצר. אין מדובר במי שלאחרונה הצטרף לארגון החמאס אלא מי שהצטרף לפני זמן רב, פעל תקופה קצרה בפעילות בעלת אופי אזרחי, והפסיק את פעילותו. חלוף הזמן והפסקת הפעילות מלמדים, כאמור, על מסוכנות מופחתת.

לטעמי, בנסיבות אלה, מן הראוי להורות על חלופת מעצר. אשר על כן אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

א.      יפקיד ערובה במזומן על סך 10,000 ש"ח.

ב.      תיחתם ערבות צד ג' בידי ערב בעל תעודת זהות ישראלית על סך 15,000 ש"ח.

ניתנה היום, 19 באוגוסט 2009, כ"ט באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: